ברכת המזון – כל מה שצריך לדעת בנושא
כל מי שנכח אי פעם בארוחה אצל אנשים דתיים, מסורתיים או אנשים מאמינים, יודע שאין ארוחה, בין אם היא נערכת ביום חול, בשבת או בחגים, בין אם מדובר בארוחת בוקר, צהריים, ערב או כל ארוחה אחרת, שאיננה נגמרת בברכת המזון. זה בתנאי שהברכה כוללת אכילת לחם ולו בכמות של זית לפחות, כך לפחות לפי מנהג ודברי חכמים.
מהו המקור לברכת המזון מהתורה
מקורות ברכת המזון היא בספר דברים, והיא מצויה גם במשנה תורה, שולחן ערוך ובספרי מניין המצוות. היא מבוססת על המצווה אשר מצוינת בפסוק "אוכלת ושבעת וברכת את ה' אהליך על הארץ הטבה אשר נתן לך" מתוך ספר דברים, פרק ח', פסוק י'.
על פי דברי חכמים, בכל ארוחה יש לשאת את הברכה ולכן, גם אם הוא אכל כמות שדומה לזית, קרי כמות קטנה, במשורה, אזי שהוא אכל ושבע ועל כן עליו לשאת את הברכה ולהודות לאל על כך. זה בהן בעקבות כך, שיש להודות לאל על כל דבר, ויש לדקדק בכך, גם אם מדובר בכמות קטנה.
הוויכוח שקיים לא פעם בין פרשנים שונים היא לגבי מהות השאלה, האם בכל מקרה בו אדם אכל עליו לברך, או שמא רק במקרה בו הוא שבע, שכן אם לא, אזי שאין עליו לברך. יש הסבורים שאם הוא לא שבע, אין מה לברך, לעומת זאת המחמירים טוענים, שגם בספק, קרי גם אם לא שבע, אזי שעליו לברך. צריך לומר, על פי דברי חכמים, גם גברים וגם נשים חייבות לברך, ואין הברכה שייכת רק לגברים.
כיצד מחולקת ברכת המזון
הברכה מחולקת לארבעה חלקים:
החלק הראשון היא ברכת הזן, קרי הודיה לאל על כך שהזין את העולם ונתן לו לחם ושפע. ברכה זו זוכרת את עצם זה שעם ישראל יצא מן המדבר ושם היה לו קשה ולא היה לו מה לאכול והאל דאג לו לאכול.
החלק השני זו ברכת הארץ, הודאה על הארת, מצוות ברית המילה ועל התורה ומצוותיה.
החלק השלישי היא ברכת בונה ירושלים, תפילה על מלכות בית דוד, בניין ירושלים ובית המקדש. כאשר התפילה נוצרה היא נאמרה לצורך קיום ושימור בית דוד. כיום היא נאמרת למען השבת המלכות של ירושלים ובית המקדש.
החלק הרביעי היא ברכת הטוב והמטיב, היא מתייחסת להטבתו של האל עם בני ישראל, על פי המסורת, ברכת הטוב והמטיב.
עם השנים נוספו לברכה תוספות שונות, בין היתר נטילת ידיים בסוף הסעודה, הן מטעמי כבוד לברכה והן מטעמי בריאות, חובת זימון של גברים בני מצווה, וכן נהוג להעניק ברכות נוספות במועדים שונים, דוגמא, על הנסים בחגים כמו חנוכה ופורים, ברכת בונה ירושלים בשבת, ויעלה ויבוא כברכה בראש השנה, פסח, שבועות, סוכות, שמחת תורה, ראש השנה, וכן ביום כיפור בקרב מי שנאסר עליו לצום ולהתענות.
מלבד ברכת המזון, אזי שישנה גם ברכת בורא פגרי הגפן, שנהוג לברך אחרי הברכה בעת ששותים כוס יין.
נוסחים של ברכות מזון
במהלך השנים, כתוצאה מגלות בני ישראל נוצרו נוסחים שונים לברכות המזון. כך למשל נוסח אשכנז אשר חלקו נוצר בחיידר המסורתי בו למדו יהודים במערב אירופה, כמו כן, קיים נוסח של עדות המזרח אשר כולל תופסות כגון "ברוך הזן, ברוך שולחן, ברוך משה בן עמרם, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו". מלבד נוסחים אלו, אזי שנוצרו עם השנים גם נוסח עדות המזרח וכן נוסח חב"ד אשר אותו אפשר לשמוע הן בקרב בני הקהילה ובן בבתי כנסת ובתי אוכל של התנועה בכל רחבי העולם, אליהם מתנקזים יהודים מקומיים ויהודים שמבקרים במקום.
חשוב להדגיש הנוסחים עצמם דומים, אך הם מכילים כאמור תוספות שונות שהתקבעו עם השנים ועברו מדור לדור.
